אלימות נגד נשים מקומיות

האלימות כלפי נשים ילידות נורמלה עד כדי כך שאנו יושבים באמת לא מדויק, ערמומי, שגופנו אינו שייך לנו. זכרוני הראשון של האמת הזו הוא כנראה בסביבות גיל 3 או 4, השתתפתי בתכנית HeadStart בכפר בשם Pisinemo. אני זוכר שאמרו לי "אל תיתן לאף אחד לקחת אותך" כאזהרה ממורי בזמן טיול. אני זוכר שפחדתי שלמעשה מישהו ינסה "לקחת אותי" אבל לא הבנתי מה זה אומר. ידעתי שאני צריך להיות במרחק ראייה מהמורה שלי ושהייתי כילד בן 3 או 4 פתאום מודע מאוד לסביבתי. אני מבין עכשיו כמבוגר שהטראומה הועברה לי, והעברתי אותה לילדי. בתי ובני הבכורים נזכרים שניהם בהוראתי "אל תיתן לאף אחד לקחת אותך" כשנסעו איפשהו בלעדי. 

מבחינה היסטורית אלימות נגד ילידים בארצות הברית יצרה נורמליות בקרב מרבית אנשי השבט שכאשר התבקשתי לספק תובנה מעמיקה לנשים וילדות הילידים שנעלמו ונרצחו אני  נאבק למצוא את המילים לדבר על חוויית החיים המשותפת שלנו שנראית תמיד בסימן שאלה. כשאני אומר גופנו אינו שייך לנו, אני מדבר על זה בהקשר היסטורי. ממשלת ארצות הברית סנקרה תוכניות אסטרונומיות ופנתה לכיוון הילידים במדינה זו בשם "התקדמות". בין אם מדובר בהעברת בכוח ילידים מארצם מולדתם להזמנות, או גניבת ילדים מבתיהם שיועברו לפנימיות הפנויות ברחבי הארץ, או עיקור כפוי של הנשים שלנו בשירותי הבריאות ההודים משנות השישים לאורך שנות השמונים. ילידים נאלצו לשרוד בסיפור חיים רווי באלימות ולרוב זה מרגיש כאילו אנחנו צורחים לריק. הסיפורים שלנו אינם נראים לרוב, דברינו נותרו בלתי נשמעים.

חשוב לזכור שיש 574 אומות שבטיות בארצות הברית וכל אחת מהן ייחודית. באריזונה לבדה יש ​​22 אומות שבטיות מובחנות, כולל השתלות מאומות אחרות ברחבי הארץ המכנות את אריזונה בבית. לכן איסוף הנתונים של נשים וילדות הילידים שנעלמו ונרצחו היה מאתגר וכמעט בלתי אפשרי לניהול. אנו נאבקים לזהות את המספרים האמיתיים של נשים וילדות הילידים שנרצחו, נעדרים או נלקחו. את מצוקת התנועה הזו מובילים נשים ילידות, אנחנו המומחים שלנו.

בחלק מהקהילות נשים נרצחות על ידי אנשים לא ילידים. בקהילה השבטית שלי 90% מהמקרים של נשים שנרצחו היו תוצאה ישירה של אלימות במשפחה וזה בא לידי ביטוי במערכת המשפט השבטית שלנו. כ- 90% מתיקי בית המשפט הנדונים בבתי המשפט השבטיים שלנו הם תיקים באלימות במשפחה. כל מקרה מבחן עשוי להיות שונה בהתאם למיקום הגיאוגרפי, אולם כך זה נראה בקהילה שלי. חובה כי שותפים בקהילה ובעלי ברית יבינו נשים וילדות הילידים נעדרים ונרצחים היא תוצאה ישירה של אלימות מבוצעת נגד נשים וילדות הילידים. שורשי האלימות הזו מוטבעים עמוק במערכות אמונה ארכאיות המלמדות שיעורים חתרניים על שווי גופנו - שיעורים הנותנים אישור לקחת את גופנו בכל מחיר מכל סיבה שהיא. 

לעתים קרובות אני מוצא את עצמי מתוסכל מחוסר השיח על האופן שבו איננו מדברים על דרכים למנוע אלימות במשפחה אלא במקום זאת אנו מדברים על איך להתאושש ולמצוא נשים וילדות הילידים שנעלמו ונרצחו.  האמת היא שיש שתי מערכות משפט. כזה שמאפשר לגבר שהואשם באונס, תקיפה מינית והטרדה מינית, כולל נשיקות וגישושים שלא בהסכמה של לפחות 26 נשים מאז שנות השבעים להיות הנשיא ה -1970 של ארצות הברית. מערכת זו מקבילה לזו שתקים חוקים לכבוד גברים שאנסו את הנשים שעבדו. ואז יש מערכת המשפט עבורנו; היכן שהאלימות נגד גופנו ולקיחת גופנו הן לאחרונה ומאירות. אסיר תודה, אני.  

בנובמבר אשתקד חתם ממשל טראמפ על הצו הביצועי 13898, והקים את כוח המשימה על נעדרים ונרצחים ילידי אמריקה ההודית ואלסקה, המכונה גם "מבצע הגברת צדק", שיספק יותר יכולת לפתוח תיקים נוספים (תיקים לא פתורים וקרים) ) של נשים ילידיות המורות להקצות יותר כסף ממשרד המשפטים. עם זאת, שום חוקים או סמכות נוספים אינם מגיעים עם מבצע ליידי צדק. הצו מתייחס בשקט להיעדר פעולה ותעדוף בפתרון מקרי הצטננות במדינה ההודית מבלי להכיר בפגיעה הגדולה ובטראומה שכל כך הרבה משפחות סבלו ממנה. עלינו לטפל באופן בו המדיניות שלנו וחוסר העדיפות של המשאבים מאפשרים שתיקה ומחיקה של נשים וילדות הילידים הרבות שנעדרים ונרצחו.

ב -10 באוקטובר חוק סוואנה וחוק הלא נראה נחתמו בחוק. חוק הסוואנה ייצור פרוטוקולים סטנדרטיים לתגובה למקרים של נעדרים ונרצחים של אינדיאנים, בהתייעצות עם שבטים, שיכללו הנחיות בנושא שיתוף פעולה משפטי בין אכיפת החוק השבטית, הפדרלית, הממלכתית והמקומית. החוק הלא נראה היה נותן הזדמנויות לשבטים לחפש מאמצים מונעים, מענקים ותוכניות הקשורות לחסר (נלקח) ורצח עמים ילידים.

נכון להיום, חוק האלימות נגד נשים עדיין לא הועבר דרך הסנאט. חוק האלימות נגד נשים הוא החוק המספק מטריית שירותים והגנות על נשים וטרנסנסיות ללא תעודה. החוק הוא שאיפשר לנו להאמין ולדמיין משהו אחר עבור הקהילות שלנו שטבועות ברווי האלימות. 

עיבוד הצעות חוק וחוקים וצווים מבצעת זו משימה חשובה ששפכה אור על נושאים גדולים יותר, אך אני עדיין חונה בסמוך ליציאה ממוסכים וגרמי מדרגות מקורים. אני עדיין דואגת לבנותיי שנוסעות לבד לעיר. כאשר תיגר על גבריות והסכמה רעילים בקהילה שלי נדרש לנהל שיחה עם מאמן הכדורגל בתיכון כדי להסכים לאפשר לקבוצת הכדורגל שלו להשתתף במאמצינו ליצור שיחה בקהילה שלנו על השפעת האלימות. קהילות שבטיות יכולות לשגשג כאשר ניתנת להן ההזדמנות והכוח כיצד הן רואות את עצמן. אחרי הכל, אנחנו עדיין כאן.